אמהות

רגע ההפיכה לאמא הוא ללא ספק אחד הרגעים המרגשים והמאושרים ביותר בחייה של כל אישה. הרצון להביא ילדים היא תכונה מהותית של המין האנושי המונעת מדחפים ביולוגיים ואינסטינקטיביים.

אולם להיות אמא לילדים זה לא רק מצב משפחתי, זה תפקיד. במציאות היומיומית העמוסה במטלות וחובות, לא פעם אנו מוצאות עצמנו חסרות אונים מול התפקיד החשוב והמאתגר ביותר שלנו – גידול הילדים בסביבה בטוחה כך שיהפכו לבוגרים עצמאיים. העצמת נשים מעצימה אותנו גם כאמהות, מחזקת את הסמכות שלנו ונותנת כלים להתמודדות בחיי היומיום.

גם חמתה של האמא הרגועה ביותר עולה כאשר הילד עונה לה בחוצפה, וכולנו מכירות את המשפט "כמה פעמים צריך להגיד לך...."? שיוצא מפינו אחרי שאמרנו לילדה בפעם האלף לעשות משהו, או להפסיק לעשות משהו, והיא כמובן לא הקשיבה, ולמי לא קרה שבילוי משפחתי וכיפי הפך לסיוט ברגע שהילדים מתחילים לריב ביניהם, או כאשר הם מבקשים משהו שאנו לא מעוניינים לתת להם.

אז איך בכל זאת ניתן לנהל את חיי המשפחה בשלווה יחסית מבלי להיגרר למלחמות בלתי פוסקות? איך נגן על ילדינו מבלי לגרום לפינוק וחסות יתר? איך נדע להצמיח ולטפח דימוי עצמי חיובי אצל ילדינו? כיצד ניתן לשמור על הסמכות ההורית שלנו? ואיך נפתח את תחושת השייכות של הילד למשפחה?

לנו כהורים יש השפעה גדולה על התפתחותו של הילד. האינסטינקט הטבעי של כל אמא הוא להגן על ילדה מפני קשיים, מצוקות וכאב. אך לעתים פינוק וחסות יתר פוגעים בהתפתחותו הבריאה של הילד ומונעים ממנו את התהליך של הסתגלות לחיים. כאשר המשפחה מתפקדת סביב מילוי הצרכים של הילד, והוריו עושים בשבילו גם דברים שיכול לעשות בעצמו ומנסים לפתור את בעיותיו שיתכן ויוכל להתמודד עמן לבדו, הילד מקבל את המסר כי הוא מרכז היקום וכולם נמצאים כאן כדי לספק את רצונותיו וצרכיו. ילד כזה לומד להאמין כי החיים יתאימו את עצמם אליו והוא אינו לומד כיצד להתמודד עם בעיות ותסכול. מה לעשות, והעולם לא יתאים עצמו לצרכיו של אף אדם וכל אחד צפוי להיתקל בבעיות ובתסכולים במהלך חייו. תפקידנו כהורים לתת לילדינו כלים על מנת שידעו להתמודד עם בעיות גם כשלא נהיה בסביבה להגן עליהם.