רשלנות רפואית בלידה

בעידן המודרני הסיכוי של לידה להסתיים באור חיובי עבור היולדת והרך הנולד הינו גדול מאד, אך מכיוון שזהו תהליך שבו מעורבות החלטות אנוש, קיים אחוז קטן של מקרים שבהם התרחשה רשלנות רפואית בלידה. רוב היולדות מסיימות את תהליך הלידה שלהן בתחושה שהצוות הרפואי שטפל בהן עשה כל שביכולתו ותפקד על הצד הטוב ביותר, אך כאשר היולדת יוצאת מבית החולים עם תחושה שמשהו לא בסדר, מומלץ שתבחן האם התקיימה רשלנות רפואית בלידה.

רשלנות רפואית בלידה כלפי היולדת

רשלנות רפואית בלידה יכולה להתבטא בפגיעה באם או ביילוד במהלך תהליך הלידה, או לסיבוכים שנוצרו בעקבותיה עקב טיפול לא נכון. תחת ההגדרה של רשלנות רפואית הפוגעת באם נמצאים מספר תרחישים כדוגמת מתן מינונים לא נכונים של הורמון הזירוז פיטוצין, ברמה שבה נוצר קרע ברחם והסרתו נדרשת, או כאשר זריקת האפידורל ניתנת על ידי המרדים באופן לא תקין היוצר אצל היולדת בעיות גב קשות, נימול או שיתוק בגפיים ועוד

רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש כאשר הצוות הרפואי אינו מוציא את השליה במלואה מגופה של האם, ובכך מעמיד אותה בפני סכנת חיים ובפני סכנה לפוריות שלה בעתיד ולבריאותה בכלל. החלטות לא נכונות בלידה או ביצוע רשלני של לידה מכשירנית יכולות אף הן לפגוע ביולדת וליצור אצלה נזקים ופגיעות בנרתיק, בצוואר הרחם או באגן הירכיים.

תסחיף מי שפיר הוא מצב המתרחש בממוצע באחת מתוך 80 אלף לידות. אם הצוות הרפואי אינו מפקח בקפידה על מצבה של היולדת לאחר הלידה, הוא עלול לפספס את הסימנים לכך וכאשר לא ניתן טיפול מהיר והולם למצב, היולדת עלולה לסבול עקב כך מהפרעות בפעילות הלב, בקרישת הדם או מקריסת מערכת הנשימה. ב-80% מהמקרים התסחיף אינו מזוהה מהר מספיק והיולדת מתה, אך גם במקרים שבהם הוא מזוהה, היא עלולה לסבול מפגיעות נוירולוגיות, מבעיות קרישה ומהפרעה בתפקודי הכליות

גם מצב שבו האם אינה מיודעת על סיכונים בהליכים המוצעים לה ולכן לא יכולה לבחור נכון, נכנס תחת ההגדרה של רשלנות רפואית בלידה, שכן הוא מסכן את האם והילוד מבלי לתת לאם את היכולת לקבל את ההחלטה הנכונה והבטוחה יותר לטעמה.

רשלנות רפואית בלידה כלפי הרך הנולד

במהלך לידה חשוב שהצוות הרפואי יהיה קשוב למדדי הדופק של העובר ולמצב השליה, על מנת לזהות האם הוא נמצא במצוקה עוברית. רשלנות רפואית בלידה המתבטאת באי זיהוי של מצוקה עוברית בזמן, עלולה להוביל לפגיעות חמורות בו ובעיקר לפגיעות נוירולוגיות ולנזק מוחי ובמקרים קשים אף להביא לפטירתו של העובר.

במידה ומתגלה מצוקה עוברית, על הצוות הרפואי להחליט האם להביא את היולדת לניתוח קיסרי או לבחור בלידת מלקחיים או לידת ואקום, הידועות גם בשם לידה מכשירנית. ההחלטה של הצוות הרפואי צריכה להסתמך על גודלו של העובר מול גודל תעלת הלידה של האם, רמת המצוקה העוברית, מצב הצירים והפתיחה, השבוע להריון, קיום מצבי סיכון לעובר גדול כדוגמת סכרת הריון ועוד. בחירה לא נכונה יכולה להוביל למצב של ERB – שיתוק באחת הידיים או בשתיהן, כתוצאה מכך שכתפי העובר אינן מצליחות לעבור חלק בתעלת הלידה.

במהלך לידה מכשירנית יתכנו גם כן מצבים של רשלנות רפואית בלידה, כדוגמת נזק לגולגולתו של הרך הנולד, המתבטא בשברים או דימום מוחי פנימי. נזק כזה יכול לגרום לרך הנולד לסבול משיתוק מוחין, פיגור שכלי ובעיות נוירולוגיות נוספות, שבסבירות גבוהה לא היו מתקיימים לולא הלידה המכשירנית בוצעה באופן רשלני.

גם הליכים שעלולים ליצור לידה מוקדמת כדוגמת דיקור מי שפיר מאוחר, יוצרים נזק לעובר ומקטינים את סיכויי שרידותו ואת הסיכוי שלו לחיות חיים בריאים ותקינים ועל כן קיים בהם חשש לרשלנות רפואית בלידה.

מה חשוב לדעת לגבי תביעת רשלנות רפואית בלידה?

תביעת רשלנות רפואית בלידה צריכה להוכיח כי הטיפול ביולדת וברך הנולד היו נגועים ברשלנות, כי נגרם נזק לאחד משניהם וכי הנזק הינו תוצר של אותה רשלנות. חוות דעת רפואית הן בתחום הגניקולוגיה מיילדתית והן בתחום נוירולוגית ילדים, יכולה להוות את הבסיס לתביעה כזו.

תקופת ההתיישנות על תביעת רשלנות רפואית בלידה היא 7 שנים מיום הלידה, ואילו תביעה על פגיעה בילוד מתיישנת בהגיעו לגיל 25. עם זאת, מומלץ להגיש את התביעה קרוב ככל האפשר ללידה, שכן כל קל יותר להציג עובדות רלוונטיות ותיעוד.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית בלידה ההורים מבקשים פיצוי הן על הוצאות שנגרמו עקב הלידה כדוגמת טיפולים ואביזרים רפואיים, הוצאות סיעודיות, והפסד ימי עבודה, והן על הסבל והנכות שמהם סובל מושא התביעה. ניתן לתבוע בתביעה כזו אפילו בסכומים העומדים על עשרות מיליוני ₪, שכן הנזק שנגרם עקב רשלנות רפואית בלידה יכול להשפיע על מצבה של המשפחה לעשרות שנים קדימה.