גניקולוגיה

דלקת בצוואר הרחם


מחלות ומצבים בעייתיים בצוואר הרחם, דרכי הטיפול והמניעה

רוב הסיכויים שאת לא נהנית ללכת לרופא, לשבת בקליניקה ולחכות לתורך ובוודאי שלא לערוך בדיקות שיגרתיות, גם אם הן לא פולשניות ולא כואבות, אבל יש בדיקות שיכולות להציל חיים ולכן חשוב והכרחי לוודא מעקב קבוע אצל הרופא. מעקב זה יכול לעזור לאתר דלקות ומצבים נוספים כגון: אקטרופיון, פוליפים וכו'. .

כל אישה צריכה להיות במעקב קבוע אצל רופא נשים ולהגיע אליו לבדיקה שיגרתית, רצוי אחת לחצי שנה. במהלך הבדיקה הרופא רואה את צוואר הרחם וגם חש אותו בבדיקה נרתיקית. אם את בטווח הגילאים 35 עד 54 ונמצאת בסיכון רגיל לסרטן צוואר הרחם, חוק הבריאות הממלכתי ממליץ אחת ל-3 שנים לעבור בדיקת פאפ, בדיקת משטח צוואר הרחם. מטרת הבדיקה היא גילוי מוקדם של תאים חריגים בצוואר הרחם כגון תאים טרום סרטניים. הבדיקה אינה כואבת ויכולה למנוע התפתחות סרטן ב75% מהמקרים, אך למרות יתרונותיה, היא מהווה רק סריקה ואינה מושלמת. יש רופאים שממליצים לבצע את הבדיקה בפרקי זמן קצרים יותר וגם לפני גיל 35.

מהי דלקת צוואר הרחם ?

דלקת צוואר הרחם נגרמת ע"י חיידקי הזיבה, הכלמידיה, וירוס הפפילומה, וירוס ההרפס, טפיל הטריכומונס וגינליס וחיידקי המעיים כמו קלבסיילה. לכל גורם יש טיפול ייחודי המתאים לו. הגורמים לדלקת בצוואר הרחם נמצאים עמוק בצוואר הרחם ולכן יגיבו רק לטיפול אנטיביוטי, שיגיע לזרם הדם, כמו טבליות דרך הפה. טיפול לא נכון לא יפתור את הבעיה. חשוב להבין כי דלקת לא מטופלת עלולה להפוך לכרונית ובמקרים מסוימים תאים דלקתיים עלולים לעבור השתנות טרום סרטנית.

בדרך-כלל כאשר יש דלקת בצוואר הרחם, הרופא ימצא בבדיקה אחת או יותר מהתופעות הבאות : הפרשה מוגלתית ללא ריח רע, פצע בצוואר הרחם , משטחים לבנים או דמויי מוזאיקה על פני צוואר הרחם ודימום מצוואר הרחם בין הווסתות. הדלקת יכולה לגרום גם לכאבי בטן תחתונה או עליונה ולכאבים באגן במיוחד בעת מגע מיני. חלק מהנשים יכולות לסבול גם צריבה וגרד בפות או צריבה במתן שתן. ברוב המקרים אין גירוי, גרד או צריבה בנרתיק, אך כשההפרשה ממושכת היא גורמת לגירוי בפות ולתחושת צריבה שם.

ניתן לאבחן חלק מהגורמים לדלקת צוואר הרחם באמצעות בדיקת פאפ ואם יש צורך בבדיקה מדוקדקת יותר של צוואר הרחם עושים בדיקת קולפוסקופיה, שסוקרת את צוואר הרחם באמצעות מכשיר דמוי מיקרוסקופ. במקרים בהם אין הבחנה חד משמעית לאיתור הדלקת בצוואר הרחם, ניתן לבצע קוניזציה של צוואר הרחם, ביופסיית חרוט, שבה מסירים רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם.

חשוב לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה, כיוון שבמידה וקיים תאים חריגים שלא יטופלו כראוי , הם עלולים להתפתח לסרטן צוואר הרחם.

אם קיבלת תוצאת בדיקת פאפ לא תקינה, תתבקשי לבצע את הבדיקה שוב, כיוון שברוב התוצאות שמצביעות על נוכחות תאים בלתי תקינים, מדובר רק על שינויים קלים או גבוליים והמצב יכול לחזור להיות תקין באופן טבעי.

אם גם הבדיקה החוזרת לא תקינה, הטיפול יותאם לגורם שהביא לבעיה :

• הרפס - משפחת האציקלוויר.

• טריכומונס - טיפול אנטיביוטי חד פעמי, דרך הפה לשני בני הזוג בו זמנית.

• כלמידיה - טיפול אנטיביוטי.

• נגיף הפפילומה (הגורם למחלת הקונדילומה בצוואר הרחם) - טיפול כירורגי כמו צריבה, הקפאה או טיפול בלייזר. מתאים גם למצבי דלקת צוואר הנגרמים ע"י גורמים אחרים.

• חיידקי המעיים- טיפול אנטיביוטי, לרוב דרך הפה.

טיפול מונע לוירוס הפפילומה האנושי - חיסון סרטן צוואר הרחם

כיום קיימים 2 סוגי חיסון סרטן צוואר הרחם הפועלים נגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV) : גרדסיל – לנשים בגילאי 9-26 וסרווריקס – לנשים בגילאי 10-54. ההבדל ביניהם הוא ההגנה על זני הוירוס. קיימים זנים נוספים של וירוס הפפילומה, שאין להם חיסון ולכן גם 2 החיסונים לא מספקים הגנה למניעת סרטן צוואר הרחם. מומלץ להתייעץ עם גניקולוג מהו החיסון המתאים עבורך. החיסונים ניתנים ב-3 מנות ויש להם מעט תופעות לוואי : אדמומיות באזור ההזרקה, כאב ונפיחות באזור ההזרקה וחום. בינואר 2013 הוכלל החיסון למניעת HPV - וירוס הפפילומה האנושי, במסגרת סל הבריאות לילדות הלומדות בכיתות ח'.