מחלות מין אצל נשים

מחלות מין אצל נשים מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים:

1. מחלות אשר מועברות בעת מגע מיני
2. זיהומים אנדוגניים - זיהומים שבדרך כלל נגרמים כתוצאה מהתרבות יתר של אורגניזמים שבאופן טבעי נמצאים בנרתיק
3. זיהומים היאטרוגנים – זיהומים שנגרמים כתוצאה מפעילות רפואית במערכת המין והרבייה. כגון: ניתוח גניקולוגי, הכנסה של התקן תוך רחמי, הפלה או לידה.

כלמידיה – זאת המחלה הנפוצה ביותר בין המחלות אשר מועברות תוך כדי מגע מיני. הסימפטומים לא תמיד גלויים לעין והם כוללים בעיקר כאבים בבטן התחתונה, הפרשה נרתיקית, דימום לאחר קיום יחסי מין, דימום ספונטני שלא בתקופת הווסת וצריבה או כאב בעת מתן שתן.

זיבה – סימניה הם הפרשה נרתיקית צהובה/ירוקה, כאבים בבטן התחתונה, צריבה או כאב בעת הטלת שתן ולעיתים נדירות גם דימומים שלא בתקופת הווסת או דימומים חזקים מאוד בתקופת הווסת.

עגבת – סימנה העיקרי הוא גוש שמתפתח לנגע נטול כאב. הנגע נשאר בדרך כלל ללא תופעות מיוחדות במשך כשישה שבועות. לאחר מכן מתחילה להתפתח תחושה של חולי שמלווה בתופעות כמו: חום, כאבי ראש וגרון, פריחה, פצעים שטחיים בפה והגדלה של בלוטות הלימפה. השלב השלישי של המחלה עלול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית וכמעט על כל איבר אחר בגוף האישה.

טריכומונס – תסמיניה העיקריים הם הפרשה נרתיקית צהובה או לבנה מלווה בריח רע, יחד עם צריבה בעת מתן שתן ורגישות בפות. ייתכנו גם שטפי דם תת עוריים קטנים בקירות הנרתיק. תסמינים נוספים הם: כאב אגן ואי נוחות בעת קיום מגע מיני.

הרפס גניטאלי – ההרפס גורם לאירועים חוזרים של כיבים או פצעים באזור פי הטבעת ואברי המין. תסמינים נוספים שעלולים להופיע הם: חום, כאבי ראש ובלוטות לימפה נפוחות. התקפי הרפס עלולים לחזור, בדרך כלל ההתקפים החוזרים יהיו קצרים יותר ופחות חמורים.

עגבת, זיבה וכלמידיה הינן מחלות אשר ניתנות לריפוי מוחלט. לעומתן, קיימת עלייה מדאיגה בעמידותו של החיידק אשר גורם לזיבה לאנטיביוטיקה. להרפס אין ריפוי, אך ניתן לצמצם את התופעות שלו באמצעות טיפול אנטי-ויראלי. החשיבות הגדולה היא זיהוי מוקדם של המחלות, מכיוון שבשלבים מתקדמים יותר שלהן הן עלולות לגרום לסיבוכים חמורים. שימוש באמצעי מניעה יעיל מאוד למניעת המחלות הללו. במידה ונתקלים בתסמינים אשר גורמים לחשד של הידבקות, יש לפנות לבדיקה רפואית מיידית.

נשים אשר מרבות להחליף בני זוג, או לא משתמשות בקונדום בעת קיום היחסים נמצאות בקבוצות הסיכון ומומלץ להן ללכת להיבדק כל תקופת זמן מסוימת. נשים הרות נמצאות גם הן בקבוצת הסיכון וצריכות להיבדק. מחלות כמו עגבת, זיבה, כלמידיה, הרפס וטריכומונס עלולות לפגוע קשה בהיריון ובעובר. כמו כן, אצל נשים צעירות בין הגילאים 15-24 השכיחות להידבקות במחלות מין גבוהה ביותר וזאת בעיקר בגלל תדירות קיום מגע מיני גבוהה, מספר גבוה של בני זוג ושימוש מופחת בקונדום.