הפרייה חוץ גופית

חלום ההורות הוא חלום המשותף כמעט לרוב בני האדם. רובנו מצליחים להגשים חלום זה בקלות, אך מספר הנשים המתקשות להרות באופן טבעי הולך וגדל עם השנים. זוגות רבים הנתקלים בבעיות פוריות מחליטים שלא לוותר על החלום, ובעזרת הטכניקות והטכנולוגיות החדישות של הפריה חוץ גופית מצליחים גם להגשים אותו. אז מהי הפריה חוץ גופית? מהם שלבי הטיפול? ומה מומלץ לעשות לאחר קבלת הטיפולים?

הפריה חוץ גופית (המכונה גם "הפריית מבחנה" או IVF – ראשי תיבות של In vitro fertilisation) היא הדרך הנפוצה ביותר של טיפולי פוריות. הפריה חוץ גופית מוצעת הן במקרים של בעיות פוריות באישה והן במקרים של בעיות פוריות בגבר. מאחר והפריה חוץ גופית הינה הליך פולשני ויקר היא מוצעת רק לאחר שמוצו ללא ההצלחה כל האופציות האחרות, או במקרים בהם ידוע על עקרות, או בעיית פוריות חמורה בקרב אחד מבני הזוג.

הפריה חוץ גופית – מהו התהליך?

הפריה חוץ גופית כשמה כן היא- הפריה של ביצית על-ידי תא זרע אשר מתבצעת מחוץ לגוף האישה, בתוך מבחנה (ומכאן כינויה "הפריית מבחנה"). הפריה חוץ גופית כוללת כמה שלבים. בשלב הראשון האישה מקבלת תרופות הורמונליות אשר מגרות את השחלות לצמיחת ביציות. יש לציין שישנן גם שיטות, המתאימות לחלק מהנשים בלבד, אשר אינן משתמשות בהורמונים. בשלב השני נשאבות הביציות בתזמון המתאים לכך ביותר. לאחר מכן מתבצעת הפריית הביצית בתנאי מעבדה ובטכניקות המאפשרות זאת. בשלב הבא הביציות המופרות מוחזרות אל רחם האישה – תהליך הנקרא החזרת עוברים. לאחר מכן מתבצע מעקב כדי לוודא שהושג הריון תקין.

לאחר החזרת העוברים בטיפול ההפריה החוץ גופית מומלץ לחזור לשגרת החיים. מחקרים רבים הראו כי מנוחה לא תורמת להצלחת הטיפול ו/או לבריאות האישה, ואף יתרה מכך – שהייה בבית בחוסר מעש עלולה להעלות את המתח והחרדה. טיפולי פוריות לרוב הינם טיפולים ארוכים המלווים בקשיים פיסיים ונפשיים רבים. סביר להניח שעוד לפני תחילת טיפול ההפריה החוץ גופית הזוג חווה מפחי נפש רבים וישנם מקרים לא מעטים בהן יש לחזור על הטיפול מספר פעמים. רוב המרפאות להפריה חוץ גופית מודעים למתח הנפשי העז בו מצויות הנשים והזוגות שעוברים טיפולי פוריות ומציעים גם תמיכה נפשית וסיוע לשמירה על שגרת החיים.