קטרקט

קטרקט (ירוד) הוא מחלת עיניים שכיחה בקרב בני החמישים ומעלה הגורמת לטשטוש בראייה. מהו קטרקט? מהם הגורמים למחלה? מהם הסימפטומים? ומהן אשפרויות הטיפול בקטרקט?

מהו קטרקט?

קטרקט זהו מצב של ערפול עדשת העין. העדשה הטבעית בעין, בדומה לעדשת מצלמה, ממקדת את קרני האור על רשתית העין, ולשם קבלת תמונה צלולה חייבת העדשה להיות אף היא צלולה. אצל חולי קטרקט העדשה מאבדת מצלילותה והופכת אט אט לעכורה בגוון חלבי, דבר המוביל לראייה מעורפלת, כמבעד חלון מעורפל, ולירידה בחדות הראייה.

קטרקט הוא הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בראייה בקרב כלל האוכלוסייה. הוא נפוץ במיוחד ככל שעולה הגיל, אך יכול להופיע גם אצל ילדים ותינוקות. קטרקט נגרם לרוב משינויים טבעיים הקשורים לגיל, אך יכול להופיע גם כתוצאה ממחלות שונות, כגון סוכרת ודלקת תוך עינית ממושכת, כתוצאה מנטילת תרופות מסויימות, וגם כתוצאה מחבלה. גורמים גנטיים משפיעים על הגיל שבו מופיע הקטרקט ועל קצב התקדמותו.

קטרקט – הסימפטומים למחלה

הסימן השכיח ביותר לקטרקט הוא ירידה בחדות הראייה, אשר לא ניתן לתקנה באמצעות משקפיים. סימפטומים נוספים הם, סינוור מאור השמש או מפנסים, ראייה "מלוכלכת", ראייה לא חדה של צבעים ועוד. בדרך כלל הירידה בראייה מתרחשת באופן הדרגתי, לרוב בשתי העיניים, אך לא בהכרח באותו הקצב ובאותה החומרה. סימפטומים אלו מקשים על תחומים רבים: כגון נהיגה, קריאה, זיהוי הבעות פנים וכדומה.

ניתוח קטרקט

קטרקט אינו הפיך וכאשר הוא מופיע בדרגה הפוגעת בראייה הפתרון היחידי לטיפול בו הוא כירורגי. ניתוח קטרקט הינו הניתוח השכיח ביותר בעולם המערבי. זהו ניתוח יחסית פשוט המבוצע בהרדמה מקומית, ניתן לבצעו בכל שלב של הקטרקט ואחוזי ההצלחה שלו גבוהים. לעתים לאחר ניתוח קטרקט יורדת הרגישות לניגודיות ויש קושי לזהות אובייקטים שאינם ברורים על רקע שדומה להם.

עם מאבחנים קטרקט בשלב מוקדם ניתן לנסות ולמנוע את התדרדרותו על ידי טיפול מתאים ולדחות, ובמקרים מסיימים אף להימנע מהניתוח. כדי לאבחן קטרקט מוקדם ככל האפשר מומלץ החל מגיל המעבר, ובמיוחד מעל גיל חמישים להיבדק אצל רופא עיניים פעם בשנה. בדיקה כזו יעילה גם לאבחון מחלות עיניים נוספות אשר לא מרגישים בהן בשלבים הראשונים שלהן. כמו כן, אם אתן מרגישות כי אתן מחליפות מספר במשקפיים לעתים תכופות, מומלץ לעבור בדיקה קלינית אצל רופא העיניים.