אובדן הריון

למרבה הצער לא כל הריון מסתיים בחיבוק של תינוק בריא ושלם. הנתונים הסטטיסטיים מדברים על כחמישה עשר אחוזים מכלל ההריונות שמסתיימים בהפלה, ועל כשני אחוזים מהנשים הסובלות מהפלות חוזרות ונישנות.

אובדן הריון מתייחס גם להפלה טבעית, גם להפסקת הריון וגם למות התינוק בלידה. הפלה טבעית היא נפוצה מאוד בשנים עשר השבועות הראשונים של ההריון ולא לגמרי ברורים כל הסיבות לכך. הפסקת הריון נעשית כאשר מתגלה מום רפואי בעובר והרופאים סבורים כי יוולד חולה, כאשר ההריון עלול לסכן את חיי האישה ובמקרים של מות העובר, הן בשלבים מוקדמים והן בשלבים מאוחרים של ההריון. הפסקת הריון בשבועות הראשונים של ההריון, לרוב עד שבוע שבע עשרה, יכולה להיעשות על-ידי גרידה, ואילו בהריון מתקדם היא נעשית על ידי "לידה שקטה", מונח המתאר לידה של עובר ללא רוח חיים. הפסת הריון חייבת להיות בהסכמתה המודעת של האישה בכתב, ולאחר שהוסברו לה כל הסיכונים, הן הפיסיים והן הנפשיים, הכרוכים בה.

אובדן הריון קוטע את הציפיות, הרגשות ותחושת האמהות המיוחלת המלוות כל הריון. ההתמודדות עם אובדן ההריון שונה מאישה לאישה, אך עם זאת דומה בקושי ובמעמסה הנפשית שבה. זוגות רבים, ובעיקר נשים החוות אובדן הריון, גם בשלבים מוקדמים של ההריון, עוברות תהליכי אבלות הדומים לתהליכי אבלות על אדם קרוב שנפטר, והם כוללים עצב, כאב ורגשות אשם. כאשר מתגלה מום או מחלה בעובר יש צורך להמית את העובר, וקבלת ההחלטה הזו היא קשה לאין נשוא להורים, ובעיקר לאם ומלווה בספקות רבים ובתחושות אשם. כאשר מדובר בלידה שקטה, האישה נאלצת למעשה ללדת, אך היא מסיימת את התהליך בידיים ריקות, עובדה המעצימה את תחושות הכאב והעצב. תחושות האבלות מתבטאות לעתים קרובות בדיכאון, כעס, נדודי שינה, חוסר תיאבון, רגישות קיצונית, התקפות בכי, רצון להתבודד ולהסתגר ופגיעה בדימוי העצמי.

נוסף על תחושות קשות אלו, נשים החוות אובדן הריון נאלצות להתמודד עם קושי נוסף והוא דחיקת הנושא לשולי השיח והתייחסות אליו כאל "תחום אסור". למרבה הצער, נשים רבות מתקשות למצוא מידע מהימן, מעשי ועדכני ולעתים רבות לא מוצאות תשובות מלאות וישירות לשאלותיהן. עם זאת, ישנם היום ברחבי האינטרנט מספר פורומים בנושא אובדן הריון בהם הנשים יכולות לקבל תמיכה, לשתף את תחושותיהן ולהכיר נשים החוות דברים הדומים לשלהן.